עֵידֵי קִינּוּי שֶׁנִּמְצְאוּ זוֹמְמִין לוֹקִין. עֵידֵי סְתִירָה שֶׁנִּמְצְאוּ זוֹמְמִין אַתָּה אָמַרְתָּ לוֹקִין. 2a מַהוּ שֶׁיְּשַׁלְּמוּ. לֹא מִכּוֹחָן הִיא מַפְסֶדֶת כְּתוּבָּתָהּ. אוֹ ייָבֹא כַּיי דָּמַר רִבִּי בָּא רִבִּי יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. אֵין לְמֵידִין דָּבָר מִדָּבָר בְּעֵדִים זוֹמְמִין. וְהָכָא כֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
לוקין. משום לא תענה:
אתה אמרת לוקין. כלומר דזה פשיטא הוא דלוקין מכ''ש מעידי קינוי אלא הא מיבעיא לן מהו שישלמו. לה שרצו להפסיד כתובתה וכמ''ד לוקה ומשלם:
או ייבא כיי דמר רב בא כו'. או דנימא דאתיא כהאי דאמר שמואל דאין למדין דבר דבר מעדים זוממין כלומר דעדים זוממין חידוש הוא ואין לך. בו אלא חידושו כאותה שאמרו בריש מכות היכא דמעידין בפירוש שחייב לחבירו ר' זוז ונמצאו זוממין דמשלמין ואין למדין דבר אחר ממנו ולא איפשיטא:
נִסְתְרָה בְּעֵד אֶחָד בְּשַׁחֲרִית וּבְעֵד אֶחָד בֵּין הָעַרְבַּיִם. ייָבֹא כְהָדָא. נִתְייַחֲדָה עִמּוֹ בִפְנֵי שְׁנַיִם. צְרִיכָה הִימֶּינּוּ גֵט שֵׁנִי. בְּאֶחָד אֵינָהּ צְרִיכָה הִימֶּנּוּ גֵט שֵׁנִי. בְּאֶחָד בְּשַׁחֲרִית וְאֶחָד בֵּין הָעַרְבַּיִם. זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה וְשָׁאַל רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן תַּדַּאי אֶת הַחֲכָמִים וְאָֽמְרוּ. אֵין זֶה יִיחוּד. קִינָּא לָהּ בְּעֵד אֶחָד בְּשַׁחֲרִית וּבְעֵד אֶחָד בֵּין הָעַרְבַּיִם. מֵאַחַר שֶׁהוּא אִישׁ וְהִיא אִשָּׁה אֵין קִינּוּיוֹ קִינּוּי. ייָבֹא כְהָדָא. אֵין מְקַבְּלִין מִן הָעֵדִים אֶלָּא אִם כֵּן רָאוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר. אֲפִילוּ רָאוּ זֶה אַחַר זֶה. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק בְּשֵׁם רַב. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה בְּעֵידֵי הַבְּכוֹרָה וּבְעֵידֵי הַחֲזָקָה. רַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. אַף בְּעֵידֵי סֵימָנִין כֵּן. מֵהָדָא פְּשִׁיטָא שֶׁזֶּה אוֹמֵר. רָאִיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּגַבּוֹ. וְזֶה אוֹמֵר. רָאִיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְגַבּוֹ. זֶה אוֹמֵר. רָאִיתִי שְׂעָרָה אַחַת בְּגַבָּהּ. וְזֶה אוֹמֵר. רָאִיתִי שְׂעָרָה אַחַת בְּגַבָּהּ. לָאו כְּלוּם. כָּל שֶׁכֵּן גַּבּוֹ וְגַבּוֹ. 2b [שְׁנַיִם אוֹמְרִים. רָאִינוּ שְׂעָרָה אַחַת בְגַבּוֹ. וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים. רָאִינוּ ] שְׂעָרָה אַחַת בִּכְרֵיסוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי שַׁמַּי. חַד אָמַר. פָּסוּל. וְחַד אָמַר. כָּשֵׁר. מָאן דָּמַר. פָּסוּל. כְּמֵעִיד עַל חֲצִי סֵימָן. וּמָאן דָּמַר. כָּשֵׁר. אֲנִי אוֹמֵר. שֶׁמָּא נִשְׁרוּ. שְׁנַיִם אוֹמְרִים. רָאִינוּ שְׂעָרָה אַחַת בְּגַבּוֹ. וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים. רָאִינוּ שְׂעָרָה אַחַת בִּכְרֵיסָהּ. רִבִּי חַגַּיי אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל פָּסוּל. רִבִּי בָּא אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל כָּשֵׁר. רִבִּי יוּדָן אָמַר. בְּמַחֲלוֹקֶת. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. בְּמַחֲלוֹקֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי חַגַּיי. וְהָא רִבִּי יוּדָן סָבַר כְּוָותִי. אָמַר לֵיהּ. עַל רַבֵּיהּ אֲנָא פְלִיג. לֹא כָּל שֶׁכֵּן עִילָוֵיהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. יְאוּת אָמַר רִבִּי חַגַּיי. אִילּוּ שְׁטָר שֶׁהוּא מְחוּתָּם בְּאַרְבָּעָה עֵדִים וְקָרָא עֲלוּי עִרְעֵר. זֶה מֵעִיד עַל שְׁנַיִם וְזֶה מֵעִיד עַל שְׁנַיִם. שֶׁמָּא כְּלוּם הוּא. וְאֵין כָּל חֲתִימָה וַחֲתִימָה צְרִיכָה (אֶלָּא) שְׁנֵי עֵדִים וָכָה כָּל סֵימָן וְסֵימָן צְרִיכָה שְׁנֵי עֵדִים. רִבִּי חֲנַנְיָה יְלִיף לָהּ מִשְּׁנֵי חֲזָקָה. אִילּוּ אֶחָד מֵעִיד שֶׁאָֽכְלָהּ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִייָה וּשְׁלִישִׁית. וְאֶחָד מֵעִיד שֶׁאָֽכְלָהּ רְבִיעִית חֲמִישִית וְשִׁישִּׁית. שֶׁמָּא כְּלוּם הוּא. וְאֵין כָּל חֲזָקָה וַחֲזָקָה צְרִיכָה שְׁנֵי עֵדִים וָכָה כָּל סֵימָן וְסֵימָן צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים.
Pnei Moshe (non traduit)
מאן דאמר פסול כמעיד על חצי סימן. דכל כת על שערה אחת מעידין ולא מצטרפין:
יליף לה משני חזקה. מחזקה מייתי ראיה דאין מצטרפין כדמסיק:
אני אומר שמא נשרו. שהיתה שם עוד שערה אחת ונשרה. ובבבלי פ' מרובה דף ע' ובכמה מקומות מסיק כמאן דאמר פסול דממעט לה מדבר ולא חצי דבר:
אחד אומר ראיתי שתי שערות בגבו וא' אומר ראיתי שתי שערות בכריסו גרסי':
דברי הכל פסול. דלר' חגיי עדיפא ליה. חצי דבר ועדות שלם מדבר שלם וחצי עדות והילכך אפי' מאן דמכשיר לעיל מודה הכא דפסול:
ור' בא אומר ד''ה כשר. דהואיל וכל א' מעיד על סימן שלם ואפילו חצי עדות הוא מצטרפין ולר' בא דבר שלם וחצי עדות עדיפא ליה ולא דמיא לדלעיל א' אומר ב' שערות בגבו וא' אומר ב' שערות בגפו דהכא במקום אחד הן:
במחלוקת. כמחלוקת דלעיל כן פליגי הכא וכן אמר ר' יוסי:
והא ר' יודן סבר כוותי. ומ''ט פליגת בהא:
על רביה אנא פליג. על ר' יוסי קאמר כלומר עליך אני חולק ומכ''ש על ר' יודן:
יאות. שפיר אומר ר' חגיי דד''ה מודים בזה דאין מצטרפין דמה אלו שטר כו':
וקרא עליו ערער. לומר שהוא מזויף ובאו עדים להעיד על חתימתן זה מעיד כו'. שמא כלום הוא. בתמיה:
ואין כל כו':
דאפי' כל אחד מעיד על שני' מהחתומי' לאו כלום הוא דהואיל וכל הארבעה חתמו צריך ב' עדים על כל חתימה כדין שטר שחתמו עליו ב' עדים:
וכה. והכא נמי כל סימן כו':
שנים אומרים ראינו שערה אחת בגבו ושנים אומרים ראינו שערה אחת בכריסו גרסי'. דעדות שלם הוא וחצי דבר בזה פליגי ר' יוסי. כו':
כ''ש גבו וגפו. בא' מעיד על שערה אחת בגבו וא' על שערה אחת בגפו דרחוקין הן זה מזה ונלמד במכ''ש מגבו וכריסו דלאו עדות הוא:
זה אומר ראיתי שערה אחת בגבה וזה אומר ראיתי שערה אחת בכריסה. דהוי חצי עדות וחצי דבר עד אחד ושער א' פשיטא דלאו כלום היא:
מה דפשיטא. זה הוא פשיטא לנו כשא' אמר ראיתי ב' שערות בגבו וא' אומר ראיתי שתי שערות בגפו דאמרי' במס' נדה דף נ''ב שתי שערות שאמרו אפי' אחת בגבה ואחת בכריסה אחת ע''ג קשרי אצבעות של יד ואחת ע''ג קשרי אצבעו' של רגל. גבה וכריסה שתיהן במקום הערוה וגבה הוא למעלה במקום התפוח וכשזה מעיד על ב' שערות בגבו וזה על ב' שערות בקשרי אצבעותיו לאו כלום הוא דחצי עדות הוא:
אף בעידי סימנין כן. כשמעידין על ב' שערות וכדמפרש ואזיל. והגירסא משובש' בכאן והעיקר כדגריס בסנהדרי' שם וכן הגהתי כאן:
מודין כו' בעדי בכורה. שמעידין ששמעו מאביו שאמר זה פלו' בני בכור הוא דמצטרפין זה אחר זה אפי' לא שמעו שניהם כאחד. כן פירשו התוס' שם ע''ב ד''ה בעדות בכור. ובעידי החזקה. שמעידין שאכלה שלש שנים מהשדה בחזקה שהיא שלו מצטרפין אפי' זה מעיד שאכל שלש ראשונות של שמיטה וזה מעיד על שלש אחרונות דאחד קרקע מסהדי:
אין מקבלין כו'. פלוגתא זו מבואר בהרבה מקומות בבבלי ועיקרה בפ' זה בורר דף ל''א. ולר' יהושע בן קרחה הכא נמי מצטרפין:
ייבא כהדא. הא דאמרי' דאין מצטרפין אתיא בפלוגתא דהני תנאי דתני' לקמיה:
אין קינויו קינוי. דאין מצטרפין:
קינא לה בעד א' כו' מאחר שהוא איש והיא אשה. לישנא דקינוי נקט הכא שאל תסתר עם פלוני מאחר שהוא איש כו' ולישנא יתירא היא:
אין זה ייחוד. דאין מצטרפין וה''נ אין מצטרפין עדי סתירה:
באחד. אם לא היה אלא עד אחד:
ייבא כהדא. אתיא הא כדתני' בתוספתא פ''ה דגיטין גבי המגרש את אשתו ואח''כ נתייחדה עמו בפני ב' עדים צריכה ממנו גט שני דחיישינן שמא בא עליה:
נסתרה בעד אחד כו'. לר' יהושע דמתני' בעי דמצריך שני עדים בסתירה ואם אחד ראה שנסתרה בשחרית וא' בין הערבים מהו שיצטרפו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source